ימים נוראיים עוברים על אזרחי ישראל, אלפי נרצחים, נופלים ופגועים לצד נעדרים וחטופים ומשפחות שלא עצמו עין כבר ימים. מלחמת "חרבות ברזל" נכנסת ליומה העשירי, וכפי שזה נראה עתה היא רק בתחילתה. באופן מזעזע ניתן להיחשף בימים האחרונים לפרסומים של עובדים, סטודנטים ועוד אשר הביעו תמיכה ברשתות החברתיות במתקפה של ארגון הטרור חמאס.
אתמול (יום ראשון) הודיע משרד המשפטים כי פרקליטות המדינה אישרה בימים האחרונים למשטרת ישראל לפתוח בחקירה בעשרות מקרים של פרסום דברי תמיכה ושבח למעשי הטרור של החמאס מצד תושבי ישראל, והנחתה לאתר את המפרסמים ולבקש מבתי המשפט לעצור אותם עד תום ההליכים, במקרים המתאימים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עד כה, נחקרו כ-100 חשודים, וחלקם כבר הובאו ויובאו להארכת מעצר. "עמדת הפרקליטות היא, כי יש לגלות אפס סובלנות כלפי מי שמפרסמים - במפורש ואף במשתמע - גילויי תמיכה באויב ובמעשיו הנפשעים כלפי אזרחי המדינה, אשר נרצחו, עונו והושפלו, כמו גם גילויי תמיכה בפגיעה בחיילי צה"ל, וזאת בשעה שחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון המגנים על כלל אזרחי המדינה נלחמים באויב הרצחני. לפיכך, הנחה פרקליט המדינה כי ככלל יש לפתוח בחקירה, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסמים דברי שבח ותמיכה למעשי הזוועה, אף אם מדובר בפרסום בודד, ככל שהוא חמור ונוגע במישרין לתקופה הנוכחית", נכתב.
בין המקרים בהם אושרה פתיחה בחקירה: סייעת בגן ילדים בשרון שפרסמה פוסט תמיכה בחמאס, בו כתבה בין היתר: "אין דבר יפה יותר מלהתעורר לחדשות על ניצחונות התנגדות הפלסטינית ברצועת עזה. הו אלוהים, תן ניצחון למשרתים שלך בעזה".
מקרה אחר היה של עובד של הסהר האדום שפרסם פוסט בו כתב, בין היתר: "7/10 זהו התאריך שלא נשכח אותו כל עוד אנחנו בחיים (אימוג'י לב ירוק, המוכר כמזוהה עם תנועת חמאס)".
במקרה אחר מספר סטודנטים ערבים ישראלים באוניברסיטת חיפה הביעו לטענת האוניברסיטה תמיכה במסגרת הרשתות החברתיות בפשעי המלחמה שביצע חמאס והושעו מהלימודים עד בירור. המרכז הרפואי הדסה הודיע אף הוא כי השעה רופא שהביע לכאורה תמיכה ברשתות החברתיות "עם גורמים שהפרו כל כלל בסיסי של הגינות אנושית".
אתמול גם ראש לשכת עו"ד, עמית בכר, התבטא ואמר כי "מקומה של עורכת הדין שפרסמה פוסטים מהם עולה הבעת תמיכה והזדהות פומבית עם ארגון הטרור חמאס - אינו בין שורותינו. ננקוט ביד קשה ובכל הצעדים הדרושים על מנת להוביל לשלילת רישיונה ולסילוקה מן הלשכה".
מנגד, בעקבות אירועי המלחמה הנוכחית עולים תגובות ופוסטים של קיצוניים נגד המגזר הערבי, שתוכנם כולל הסתה לאלימות של ממש.
עילה לפיטורים
אירועי המלחמה מעלים שאלות אצל מעסיקים כיצד ביכולתם לנהוג במצב בו עובד מתבטא באופן מקומם או אף מסית ונוהג באלימות ברשתות החברתיות, אילו אמרות או תכנים של עובדים עשויים לעלות כדי פיטורים מוצדקים, והאם ישנן אמרות, קשות ככל שיהיו, שעדיין נחשבות בגדר הבעת דעה שבה המעסיק לא יוכל לנקוט באמצעים משמעתיים.
אחד המקרים בעבר בהם הוכרה התנהלות כעילה לפיטורים הייתה במהלך מבצע צוק איתן. פסיכולוגית חינוכית בעיר במרכז הארץ, פרסמה בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה, תגובה בה הביעה את שמחתה בקשר לנפילתם של 13 חיילי צה"ל שנהרגו בקרב של אותו היום וכתבה "כן ירבו". העובדת פוטרה, ועתרה לבית הדין לעבודה בבקשה לבטל את הפיטורים. בית הדין דחה את בקשתה.
בעזרתה של עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', הכנו מדריך עם שאלות ותשובות על המותר והאסור בנושא זה.
מהו ההבדל בין הבעת דעה שנכללת תחת הגנת "חופש הביטוי" לבין דברי הסתה?
חופש הביטוי, עקרון עליו מושתת המשטר הדמוקרטי, רחב ומשתרע על כל ביטוי, גם על ביטויים פוגעים, מרגיזים וגם על ביטויים הצורמים את האוזן. בדרך כלל, לא מגבילים ביטויים פוליטיים רק בשל פגיעה ברגשות הציבור. הגנת המחוקק מפני אפליה או פיטורים מחמת השקפה באה לעגן את חופש הביטוי והזכות להביע דעה באופן פומבי.
לעומתה, פרסומים באופן פומבי שעשויים לעלות כדי הסתה, שבנסיבות מסוימות עשויה זו לעלות כדי עבירה פלילית, דוגמת הסתה לאלימות, הסתה למרד, הסתה לגזענות או אף פרסום דברי שבח שיש בהם כדי להביא לטרור, אינם עולים כדי דעה או השקפה המוגנות בחוק.
האם יש הבדל בפרסום בין "תגובה" (Comment), "אהבתי" (Like) ו"שיתוף" (Share)?
בהתאם לפסקי הדין כיום, עשוי בהחלט להיות הבדל בין סימון Like או שיתוף (share) לבין כתיבת פוסט או בלוג בו הכותב מביע את דעתו באופן אקטיבי ויזום. בפסק דין שניתן בשנת 2016 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, התייחס בית הדין להבדלים בין הפרסומים וקבע כי יש מקום ליתן חופש ביטוי רחב ככל הניתן, ולכן יינתן משקל גבוה יותר לפוסט שנכתב באופן אקטיבי (כגון סטטוס או תגובה) לעומת שיתוף או Like.
עו"ד ארגוב-שנהב מציינת כי מפסק הדין ניתן להקיש כי גם בימים קשים אלו, בהם עוברים סרטונים רבים, דעות ופוסטים, יש ליתן את המשקל הגבוה ביותר לביטוי שנעשה באופן אקטיבי ויזום של הכותב עצמו ולכן יש להישאר בגדר פרסום הדעה האישית באופן שאינו מסית או פוגעני כלפי אדם או ציבור מסויים.
גם להגנה על חופש הביטוי יש גבול
האם ניתן לנקוט באמצעים משמעתיים או לפטר עובד שהביע דעה או הסית לאלימות ברשתות החברתיות?
ככלל, אין לפטר עובד בשל פרסום השקפה או דעה ברשתות החברתיות, קשה ככל שתהיה. ייתכנו מקרים שבהם פרסום של עובד ברשתות החברתיות יוביל לפיטורים והדברים תלויים בעיקר בסוג התפקיד של העובד, בתוכן הפרסום ובפגיעה האפשרית במקום העבודה (לדוגמא אם העובד מזוהה בעמוד שלו או בפרסום שלו עם מקום העבודה).
כך לדוגמא, עו"ד ארגוב-שנהב מציינת כי "בימים האחרונים התפרסם מקרה הגננת שפרסמה בפייסבוק פוסט שתומך בחמאס, הכולל פרסום קריאה למעשה אלימות, הסתה למרד, הסתה לגזענות ופרסום דברי שבח שיש בהם להביא לטרור. היות שמדובר בעבירות פליליות, נעצרה אותה גננת תוך שבית המשפט האריך בשלושה ימים את מעצרה. בית המשפט קבע בהחלטתו כי ההחלטה להאריך את מעצרה, גם לאחר שהודתה בביצוע העבירה, התנצלה על טעותה והסירה את הפרסום, נבעה מכך שהמעשה חמור ביותר על רקע שעתה הקשה של המדינה.
"לבחינת השאלה האם ניתן לנקוט כנגד הגננת גם באמצעים משמעתיים או אף פיטורים, יש להביא בחשבון את אופי תפקידה כגננת המטפלת בילדים קטנים במדינת ישראל, ולפיכך להתבטאויותיה ברשת הפומבית, בוודאי כאשר מדובר בדברי הסתה לאלימות וגזענות, עשויה להיות השלכה על עבודתה עם ילדים, כמו גם לגרימת משבר אמון עצום. בנסיבות אלו, נקיטת אמצעיים משמעתיים בהתאם לכללי הדין עשויה להיחשב כמוצדקת בנסיבות".
בכל מקרה, התבטאות חריגה וחריפה של עובד ברשתות החברתיות, בוודאי משעה שכבר מזוהה עם החברה בה הוא מועסק, עשויה לפגוע בתדמית המעסיק, לפגוע באמון ציבור הלקוחות ולגרור נזק ציבורי רב אותו יבקש המעסיק לתקן, לרוב באמצעות ניהול הליכים משמעתיים כנגד אותו עובד.
לכן, היות וההגנה מפני פיטורים בנסיבות אלו אינה מוחלטת, עילה מוצדקת לפיטורים עשויה להיות כזו כאשר הפרסום פוגע במכוון במעסיק או בעבודה, בשמה הטוב של החברה, או כאשר הפרסום משפיע על תפקידו של העובד כפועל יוצא מאופי תפקידו.
עו"ד רמי לנדא, שותף במשרד עוה"ד מיתר, מסכם:" מי שמנסה להגן על שחיטה של ילדים, עריפת ראשם, שריפת גופות בקבר אחים, כליאת תינוקות, אונס ועוד, אינו ראוי להגנה כלשהי ואינו ראוי לבוא בקהל בני אדם. גם לסובלנות הגדולה שאנו נדרשים לה ברגיל, ולהגנה הנדרשת לחופש הביטוי, יש גבול. תמיכה (גם מרומזת) בטבח ההמוני שבוצע על ידי החמאס חוצה באופן ניכר את הגבולות הלגיטימיים, באופן שמאפשר את פיטוריהם של אותם עובדים. ענין כה מובן מאליו, זוכה לביטוי גם מעבר לים. ידועים מספר מקרים על פיטורי עובדים ממקומות עבודה - נטולי קשר לישראל - בשל התבטאויות תמיכה בטבח ההמוני שביצע החמאס".
